מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין לִי

חֲלוֹמוֹת וְנָשִׂים זֶה לֹא טוֹב לִי

זֶה לֹא טוֹב לִי בִּכְלָל נָשִׂים וַחֲלוֹמוֹת

לֹא צָרִיךְ כִּי בְּלֵב הַמִּדְבָּר

אֵין לִי כְּאֵלֶּה מְקוֹמוֹת

"לָמָּה עָזַבְתָּ אוֹתִי שָׁם?"

הָיִיתִי צָרִיךְ קְצָת חַיִּים קְצָת אִשָּׁה קְצָת לֹא אוֹתְךָ

לֹא לִהְיוֹת כָּל כָּךְ אַתָּה

סְלִיחָה. סְלִיחָה.

בְּלֵילוֹת אֲנִי חוֹזֵר אֵלָיו

בּוֹכֶה עָלָיו בַּחֲלוֹמוֹת

בְּכִי הָאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים

שִׁיר צַעַר הַבּוֹגְדִים

וְהוּא נִשְׁאַר לְהִסְתּוֹבֵב שָׁם

לֶחֶם שָׁחֹר וּשֹפָמִים

נָשִׂים בַּחֲלוּקִים

בֵּין שְׁבִילֵי הָאַסְפַלְט הָרוֹתְחִים

וְהָדְשָאִים הַשּׁוֹתְקִים

חֲלוֹמוֹת וְנָשִׂים זֶה לֹא טוֹב לִי

זֶה לֹא טוֹב לִי בִּכְלָל נָשִׂים וַחֲלוֹמוֹת

לֹא צָרִיךְ בְּלֵב הַמִּדְבָּר

כְּאֵלֶּה מְקוֹמוֹת

שלום.  אני מתחיל משהו חדש.

שיר, כך אני חושב, צריך לצאת מרשות המחבר אל החוץ.  שיר במגירה הוא...הוא שיר במגירה.
אני לא יודע מה יהיה ומי יהיה, ואין לי שום דבר חכם להגיד מעבר לזה:
הבלוג הזה  הוא שפת הקן, שעליו עומדים השירים שלי ופורשים כנפיים.  דבר לא מעבר לזה, לעכשיו זה מספיק.

תודה שנכנסתם, ארנון.