יום שישי, 12 באפריל 2013

אבן, נייר ומספריים



בִּשְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה בְּחַנְיוֹן גִּבְעָתִי עַל הַמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי שֶׁל הָאוֹטוֹ פָּרַשְׂתִּי אֶת הַפְּתָקִים שֶׁגָּנַבְתִּי מֵהַכֹּתֶל וְסִדַּרְתִּי אוֹתָם לְפִי הא"ב:


אֲדֹנָי, בְּשָׁבוּעַ הַבָּא עוֹשִׂים לִי נִתּוּחַ בַּבֵּיצִים. אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁיִּהְיוּ לִי יְלָדִים
אוּף כְּבָר אִתְּךָ
אֵיפֹה הָיִיתָ בַּשּׁוֹאָה
אֱלֹהִים יַא בֶּנזוֹנָה
אֱלֹהִים אָכַלְתִּי בְּיוֹם כִּפּוּר. אַתָּה תַּהֲרֹג אוֹתִי?
אֱלֹהִים אֲנִי יַעֲשֶׂה מָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה רַק תַּעֲשֶׂה שֶׁאֲנִי לֹא יִהְיֶה יוֹתֵר הוֹמוֹ
אֱלֹהִים אֲנִי כָּל כָּךְ מִצְטַעֵר
אֱלֹהִים אֲנִי מְאוֹנֵן שְׁתֵּי פְּעָמִים בְּיוֹם. אֲנִי יִהְיֶה בְּגֵיהִנּוֹם?
אֱלֹהִים אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לְסַפֵּר לְךָ
אֱלֹהִים בְּבַקָּשָׁה שֶׁאֲנִי לֹא הוֹמוֹ בְּבַקָּשָׁה בְּבַקָּשָׁה בְּבַקָּשָׁה
אֱלֹהִים בְּלַיְלָה יָצָא לִי שְׁפִּיךְ. זֶה חֵטְא?
אֱלֹהִים דָּרַסְתִּי כֶּלֶב. הוּא לֹא מֵת רַק גָּרַר אֶת הַתַּחַת שֶׁלּוֹ עַל הַכְּבִישׁ. לֹא עָצַרְתִּי. זֶה הָיָה לִפְנֵי שֶׁבַע שָׁנִים
אֱלֹהִים הַיָּקָר, הַלְוַאי שֶׁהָיְתָה לִי יָד רוֹבּוֹטִית עִם בְּלִֶנְדֶר בַּקָּצֶה.
אֱלֹהִים, הַמּוֹרָה אָמְרָה שֶׁאַבָּא שֶׁל יָנִיב יוֹשֵׁב לְיָדְךָ. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהִיא מְשַׁקֶּרֶת וְהוּא נִשְׁאַר בַּקֶּבֶר. הִיא מְשַׁקֶּרֶת?
אֱלֹהִים, הָרַב אָמַר שֶׁלְּהִתְאַבֵּד זֶה חֵטְא
אֱלֹהִים, הַתָּכְנִית שֶׁלְּךָ לֹא כָּל כָּךְ הִצְלִיחָה. אֲנִי שׁוֹכֵב עִם הַפִילִיפִּינִית שֶׁל אַנָּה. רָצִיתִי שֶׁתֵּדַע. יוֹנִי.
אֱלֹהִים מְדַבֵּר יִצְחָק פֶּרְלְמָן מִבְּלוֹק 11G אֹשְׁוִויץ בִּירְקְנְאוֹ
אֱלֹהִים נָפַל לִי הַאַיְפוֹן לַמַּיִם בַּטִּיּוּל הַמִּזְדַּיֵּן (סְלִיחָה!) וַאֲנִי מְפַחֵד שֶׁאִמָּא תָּבִיא לִי סְטִירָה. תַּעֲשֶׂה מַשֶּׁהוּ בְּבַקָּשָׁה בְּבַקָּשָׁה
אֱלֹהִים עָשִׂיתִי דְּבָרִים שֶׁאֲנִי לֹא יָכֹל לְסַפֵּר
אֱלֹהִים, עָשִׂיתִי דְּבָרִים שֶׁאֲפִלּוּ אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ
אֱלֹהִים שַׁבָּת שָׁלוֹם
אֱלֹהִים שָׁלוֹם זֶה מָרְדְּכַי פּוֹלָק. גַּם הַשָּׁנָה אֲנִי מַגִּיעַ לְכָאן הַיְשֵׁר מֵהַר הֶרְצְל לְהַגִּיד לְךָ שֶׁאֲנִי לֹא סוֹלֵחַ
אֱלֹהִים שָׁלוֹם מְדַבֵּר לִירָן אַבְרָהָם מִקִּבּוּץ גַּנִיגָר אֲנִי מְפַחֵד נוֹרָא מִנְּחָשִׁים וְכָל לַיְלָה אֲנִי נִרְדַּם אַחֲרוֹן וּבוֹדֵק שֶׁכָּל הַחַלּוֹנוֹת בַּבַּיִת סְגוּרִים שֶׁהֵם לֹא יִכָּנְסוּ. אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לִדְאֹג שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח אַף חַלּוֹן אַף פַּעַם
אֱלֹהִים שָׁלוֹם שְׁמִי אוֹר אֲנִי בֵּן שְׁמוֹנֶה
אֱלֹהִים שָׁלוֹם. שַׂמְתָּ לִי עַל חֲצִי מֵהַפָּנִים כֶּתֶם לֵדָה מַגְעִיל. אֲנִי רַק רוֹצָה לָדַעַת לָמָּה וְהַלְוַאי שֶׁתּוֹרִיד אוֹתוֹ.
אֱלֹהִים שָׁלוֹם. תַּעֲשֶׂה שֶׁאֵין לִי אֵיידס וְיוֹתֵר אֲנִי לֹא הוֹלֵךְ לְזוֹנוֹת.
אֱלֹהִים שֶׁלִּי, תּוֹדָה עַל סִיוָן
אֱלֹהִים שָׂרַפְתִּי חָתוּל. סְלִיחָה
אֱלֹהִים תָּבִיא 13 בְּטוֹטוֹ אַבָּאלֵה
אֱלֹהִים תַּהֲרֹג אֶת כָּל הָעֲרָבִים אָמֵּן צַחִי מִפֶּתַח תִּקְוָה
אֱלֹהִים תַּעֲשֶׂה שֶׁאֲנִי אוֹהֵב נָשִׁים
אֱלֹהִים. חוּץ מֵהַשָּׁנָה וַחֲצִי הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁאוֹתָן בִּלִּיתִי בְּבֵית הַחוֹלִים הָיָה לִי נֶהֱדָר בַּחַיִּים הָאֵלֶּה. תּוֹדָה עַל כָּל הַטּוֹב שֶׁהֶעֱנַקְתָּ לִי. נִפָּגֵשׁ בְּקָרוֹב.
אֲנִי דָּנִי קַפְּלַן מֵרָמַת גַּן. אֲנִי חַיָּב אֱלֹהִים 630,000 לְשׁוּק אָפֹר. יֵשׁ לִי אִשָּׁה וּשְׁנֵי יְלָדִים. תַּעֲזֹר אֱלֹהִים נַחֲזֹר כֻּלָּנוּ בִּתְשׁוּבָה בְּעֶזְרַת ה' תַּעֲזֹר
אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָם וְשֶׁשִּׁמְעוֹן מִזְרָחִי יָמוּת אָמֵן
אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתִּהְיֶה תְּרוּפָה לַסַרְטָן
אַתָּה יָכֹל לִבְרֹא אֶבֶן שֶׁאַתָּה לֹא יָכֹל לְהָרִים אוֹתָהּ? אֲנִי יָכֹל.
בֵּן כַּמָּה אַתָּה אֱלֹהִים?
הֵי. אֵין לִי כֶּסֶף לְאוֹטוֹבּוּס לְחֵיפָה הַיּוֹם אָכַלְתִּי חֵצִי סֵנְדְוִויץ' מֵהַפַּח וְלֹא הִתְקַלַּחְתִּי שָׁבוּעַ אֵין אֱלֹהִים יַא בֶּנזוֹנָה
הַלְוַאי שֶׁהַמּוֹרָה לִפְסַנְתֵּר תָּמוּת
הָרַגְתִּי מִישֶׁהוּ עַל הַכְּבִישׁ וּבָרַחְתִּי. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָה לַעֲשׂוֹת. מָה לַעֲשׂוֹת?
יִנוֹן וְשׁוּשָׁן אָמְרוּ שְׁמִי שֶׁמִּתְאַבֵּדֵת מַגִּיעָה לַגֵיהִנּוֹם, אֲבָל אֲנִי לֹא מְפַחֶדֶת אֱלֹהִים
לָמָּה אִמָּא עֲצוּבָה?
קַבָּ"ה. אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַפְסִיק לְהַרְטִיב בַּמִּטָּה. אֲנִי בֵּן 15 עוֹד חֹדֶשׁ
רַק שֶׁתֵּדַע שֶׁאִם כָּל הָאֲנָשִׁים בְּעוֹלָם יַפְסִיקוּ לְהַאֲמִין בְּךָ אָז תָּמוּת
שֶׁאַבָּא יָמוּת בַּצָּבָא
שֶׁאֵדַע לָעוּף
שֶׁאֶהְיֶה חָזָק
שֶׁאִמָּא תֹּאהַב אוֹתִי יוֹתֵר
שֶׁבְּלַיְלָה יָבוֹא מַלְאָךְ וִייַשֵּׁר לִי אֶת הַשִּׁנַּיִם
שֶׁהַפּוֹעֵל יִקְחוּ אַלִּיפוּת
שֶׁהַפּוֹעֵל יְרוּשָׁלַיִם תִּקַּח אַלִּיפוּת וּמַּכַּבִּי ת"א תִּמָּחֵק
שֶׁהַפּוֹעֵל תִּקַּח דָּבֶּל
שֶׁיָּאִיר יַבְרִיא מֵהַסַּרְטָן
שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם כְּבָר בָּעוֹלָם
שֶׁלֹּא יִהְיוּ יוֹתֵר מִלְחָמוֹת בָּעוֹלָם וּמַחֲלוֹת. אֱלֹהִים. מָתַי יַתְחִילוּ לִצְמֹחַ לִי שְׂעָרוֹת?
שֶׁלָּאִמָּא שֶׁלִּי יִהְיוּ עוֹד יְלָדִים (בְּבַקָּשָׁה לֹא)
שָׁלוֹם עוֹלָמִי. נוֹפָר מַמּוֹ ז'3.
שְׁמִי נָוֶוה אֶפְּשְׁטֵיין, אֲנִי בֵּן 49. אֲנִי רַוָּק מְכֹעָר וּבַיְשָׁן. לֹא, אֲנִי לֹא מַאֲמִין בֶּאֱלֹהִים, אֲבָל אֵין לִי מָה לְהַפְסִיד. תֵּן לִי יוֹם אֶחָד בִּלְבַד שֶׁבּוֹ מִישֶׁהִי תֹּאהַב אוֹתִי.
שֶׁשָּׁנָה הַבָּאָה אֶזְכֶּה לְזַיֵּן אֶת פֵיָת הַשִּׁנַּיִם  
תַּעֲשֶׂה שֶׁזֶּה חֲלוֹם רַע וְשֶׁאֶתְעוֹרֵר כְּבָר
תַּקְשִׁיב. אֲנִי הִמְצֵאתִי אוֹתְךָ, אֲנִי יָכֹל גַּם לִמְחֹק אוֹתְךָ, וְאַתָּה לֹא יָכֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר נֶגֶד זֶה
احلامنا كثيره؛ بدأ حلمي بفكره بسيطه، ثم تطورت ونمت حتى اصبح الحلم فكرة تجري على أرض الواقع في طريق وعر، ربما يطول الطريق وتكثر عثراته ووقعاته؛ لكنني في نهاية المطاف سوف أصل. وهنا بين أحجار القدس القديمة اقف وقفة طويلة متأمل في أرض تقبل كل أعراقها.

אַחַר כָּךְ עָלִיתִי בַּחֲזָרָה לַכֹּתֶל וְדָחַפְתִּי אֶת כֻּלָּם בַּחֲזָרָה חוּץ מֵאֶחָד










יום שלישי, 2 באפריל 2013

עגורים



[לפני תרגיל יבש בשטח בנוי  בזעורה, כשסיפרתי לו איך אני מתכנן להילחם על היעד, הוא חייך את החיוך הטוב של אורי ברזק ואמר לי: "זה תמיד אתה והם"]




יוֹם שִׁשִּׁי, אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת שְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנֶה
הַגִּיטָרָה שֶׁל "כָּאן, שָׁם וּבְכָל מָקוֹם"
אֲנִי בְּרֶכֶב הַשַּׁלְחִין, פֶּז'וֹ - פַּס אָדֹם
עִם יָדִית הִלּוּכִים מוּזָרָה
בַּקַּבִּינָה רֵיחַ לֵס וְחָמְרֵי הַדְבָּרָה
נוֹסֵעַ לְאוּרִים לְיָעֵלִי הַיָּפָה
כְּמוֹ אֶת הַנוֹבְּלֶס הִיא תְּאַפֵר אוֹתִי מִמֶּנָּה
טְרֶייסִי צ'פְּמָן מִקַּסֶטָה
הַמְּכוֹנָה שֶׁהִרְכַּבְתִּי לֹא עוֹבֶדֶת, הָאֲנָפָה שֶׁצִּיַּרְתִּי מֵתָה
הָרוֹפְאָה הַסֶּקְסִית בְּלִשְׁכַּת הַגִּיּוּס אָמְרָה לִי לְהִשְׁתַּעֵל
אֵיפֹה אַתְּ הַיּוֹם יָעֵל?
וְהִסְתַּכְּלָה לִי עַל הַבֵּיצִים.
זֶה בְּסֵדֶר. לְפִי תֶּקֶן הַמִּשְׂרָד לְאֵיכוּת
יֵשׁ לִי שְׁמוֹנָה עָשָׂר אֲחוּזֵי נֵכוּת
עַל סְעִיף אִי הִשְׁתַּיְּכוּת
נְקֻדָּה נְקֻדָּה נְקֻדָּה, קַו קַו קַו, נְקֻדָּה נְקֻדָּה נְקֻדָּה
הַגְּבָעוֹת שֶׁל צְפוֹן הַנֶּגֶב
שְׁטוּחוֹת חָזֶה, מְטֻמְטָמוֹת
לֹא הִתְקַבְּלוּ לְמֻעֲמָדוּת
לֹא נִכְנָסוֹת לַמּוֹעֲדוֹן לֶחָבֵר
קְבוּרוֹת מִחוּץ לַגָּדֵר
נְקֻדָּה נְקֻדָּה נְקֻדָּה, קַו קַו קַו, נְקֻדָּה נְקֻדָּה נְקֻדָּה

עַל כְּבִישׁ שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ אַרְבַּע, לְיַד צֹמֶת אוּרִים
פָּרוּשׂ בְּסִיס הַמּוֹדִיעִים
צַלְּחוֹת לַוְיָן עֲצוּמוֹת וַעֲנָקֵי כַּדּוּרִים  
קְרִיאוֹת נוֹאָשׁוֹת, יְלֵל שִׁדּוּרִים
נְקֻדָּה נְקֻדָּה נְקֻדָּה, קַו קַו קַו, נְקֻדָּה נְקֻדָּה נְקֻדָּה
בַּמִּישׁוֹרִים הַקָּרִים שֶׁל אוּרִים
זוֹקְפִים אֶת רֹאשָׁם בִּתְמִיהָה עָגוּרִים
נְקֻדָּה נְקֻדָּה נְקֻדָּה, קַו קַו קַו, נְקֻדָּה נְקֻדָּה נְקֻדָּה
בּוֹאוּ צוּרוֹת חַיִּים אֲחֵרוֹת, בּוֹאוּ יְצוּרִים.

אַל תַּשְׁאִירוּ אוֹתִי לְבַד בִּצְפוֹן הַנֶּגֶב
לְאֶצְבַּע מוֹרָה מַצְבִּיעָה
לְרוּחַ שְׁקֵטָה מַקְפִּיאָה
פָּנִים לַקִּיר, לַמִּטָּה
לקְּבָרוֹת הָחִטָּה
לַכִּתָּה
נְקֻדָּה נְקֻדָּה נְקֻדָּה, קַו קַו קַו, נְקֻדָּה נְקֻדָּה נְקֻדָּה
אַל תַּשְׁאִירוּ אוֹתִי לְבַד לִהְיוֹת
יֶלֶד לְעוֹלָם בְּגוֹב הַנְּמִיּוֹת
נְקֻדָּהנְקֻדָּהנְקֻדָּה, קַוקַוקַו, נְקֻדָּהנְקֻדָּה. נְקֻדָּה.



צבי פדלמן. מתוך האלבום "סכמת טיפול"