שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר יְשַׁקֵּר
יַגִּיד: "אַתְּ הַכֹּל חוּץ מרְגִילָה"
"לֹא הָיִיתִי מוֹרִיד מִמֵּךְ גְּרַם". יַגִּיד: "בְּשֵׁלָה"
בְּמִלִּים-זוֹנוֹת וּבְאַפְטֶר-שֵייב אוֹתָךְ יְשַׁכֵּר
סוּכְּרָזִית לָאֹזֶן שֶׁלָּךְ יְקַרְקֵר
רַק שְתְּגַרְגְרִי כְּמוֹ חֲתוּלָה
שֶׁתַּסְכִּימִי לוֹ, שֶׁיִּכָּנֵס לָךְ לַמְּחִילָה
שַׁקְרָן מַסְרִיחַ. סוֹחֵר בָּשָׂר. הוּא מְשַׁקֵּר
אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ לִמְרֹחַ אוֹתָךְ בְּרִבַּת חָלָב
לֹא רוֹצֶה לְבַזְבֵּז זְמַנחַיִּים, לְנַקֵּז לַבִּיּוּב.
צַחֲקִי, הַכִּי, הֶעָלְבִי, אֶהֱבִי - רַק עַכְשָׁו
זֶה הַכֹּל. לֹא צָרִיךְ אֶת כָּל הַסִּבוּב
אֲנִי בְּסֵדֶר. תַּגִּידִי "לֹא" - אֲנִי לֹא נֶעֱלַב -
אוֹ "כֵּן" אִם אַתְּ רוֹצָה לִשְׁכַּב
נְקִיָּה מִמֶּחֱוָה רֵיקָה
חִסְכִי מִמֶּנִּי סִפּוּר
אַל תָּבוֹאִי בְּדִבּוּר -
בּוֹאִי אֵלַי בִּשְׁתִיקָה
בְּשִׁנַּיִם חַדּוֹת כַּרְסֵמִי מֵעוֹרֵך אֶת כְּתוֹבוֹת הַקַּעֲקַע
בְּשֶׁבֶר חֶרֶס גַּרְדִּי מֵעָלַיִךְ אִפּוּר
הֲעִיפִי אֶת הַדָאְוִוין הַמְּזֻיָּן הַזֶּה, שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתָךְ, הָאָרוּר
בּוֹאִי אֵלַי טְבוּלָה, גְלוּחָה, בּוֹאִי אֵלַי צַדִּיקָה
חִסְכִי מִמֶּנִּי סִפּוּר
אַל תָּבוֹאִי בְּדִבּוּר -
בּוֹאִי אֵלַי בִּשְׁתִיקָה
בְּשִׁנַּיִם חַדּוֹת כַּרְסֵמִי מֵעוֹרֵך אֶת כְּתוֹבוֹת הַקַּעֲקַע
בְּשֶׁבֶר חֶרֶס גַּרְדִּי מֵעָלַיִךְ אִפּוּר
הֲעִיפִי אֶת הַדָאְוִוין הַמְּזֻיָּן הַזֶּה, שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתָךְ, הָאָרוּר
בּוֹאִי אֵלַי טְבוּלָה, גְלוּחָה, בּוֹאִי אֵלַי צַדִּיקָה
הֲיִי לִי טֶקִילָה, טָבַּסְקוֹ וּמֶלַח, אַל תָּעֵזִּי לִהְיוֹת מְתוּקָה
תִּלְשִׁי פֵּאָה נָכְרִית, פַּרְקִי רֶגֶל תּוֹתֶבֶת
בְּלִי מַכְשִׁירִים, בְּלִי זִּיּוּף. לֹא, אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת
נַעֲרִי מֵעַצְמֵךְ אוֹפֵּרוֹת סַבּוֹן, אֶת קַשְׂקַשֵׂי הָעוֹר הַמֵּת
בַּמַּיִם חַמִּים שִׁטְפִי אֶת מָה שֶׁנִּדְמֶה לָךְ שֶׁאַתְּ חוֹשֶׁבֶת
אֶת כָּל הֶחָרָא שֶׁמָרוּחַ עַל מִי שֶׁאַתְּ בֶּאֱמֶת
קְחִי צִלְצָל. בְּעֵינַיִם קְרוּעוֹת הִרְגִי לִוְיָתָן
נְזִירָה אֲדֻמַּת חָטָאִים. שָׂטָן
כְּמוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה מֵעָלַיִךְ מַזִּיל רִיר
נִרְעַד לְרֵיחַ הַדָּם הַמָּרִיר
בַּעֲוִית אֲבִיּוֹנָה. נוֹעֵץ
שִׁנַּיִם בִּבְשָׂרֶךָ הַנָּא.
הַלַּיְלָה הַזֶּה לֹא יָנוּחַ אַף שְׁרִיר
הָרְאִי אֶת הַצַּלָּקוֹת - אֶת הַמְּקוֹמוֹת הַלְּבָנִים
אֶת מָה שֶׁהֶרְאֵית כְּבָר לְכָל הַבָּנִים
בָּרְחוֹב שֶׁלִּי נַיָּדוֹת לֹא עוֹצְרוֹת -
הֲיִי לִי זוֹנָת חֲצֵרוֹת
בַּבַּיִת שֶׁלִּי אֵין סַכּוּ"ם -
הַלַּיְלָה אוֹכְלִים בְּיָדַיִם
הַלַּיְלָה הַזֶּה, יוּנוֹ, אֲנִי תּוֹקֵעַ לְךָ בַּחֲצוֹצְרוֹת.
וואווו, איך אוכלים אותך? כנראה בידיים!
השבמחק