יום שישי, 4 באוקטובר 2013

מה חסר לסלאם

אָנוּ מַכְרִיזִים בַּזֹּאת-
אָנוּ, הַגְּבָרִים שֶׁדֻּכְּאוּ שָׁנִים
שֶׁנִּלְקְחוּ לִקְלִינִיקוֹת לִבְהוֹת בְּיַרְחוֹנִים
שֶׁנֶּאֶנְסוּ לִהְיוֹת מְ כִ י לִ י ם
עַל יְדֵי תִּקְשֹׁרֶת אַלִּימָה וּפָשִׁיסְטִית
תִּקְשֹׁרֶת הַמִּלִּים.
זֶהוּ מֶרֶד בְּנֵי הַזּוּג
הַמֶּרֶד הַזֶּה הוּא אֲנִי
יֵשׁ שְׁנֵי סוּגִים שֶׁל מָנִיפֵסְטִים
זֶה הַסּוּג הַשֵּׁנִי.

"אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְדַבֵּר" אַתְּ אוֹמֶרֶת-
הוֹפָּה.  אֲנִי בְּאוֹשְׁוִויץ.
אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְדַבֵּר?
אֲנַחְנוּ צְ רִ י כִ י ם לְדַבֵּר?
וְזֶה אֲ נַ חְ נ וּ שֶׁ"צְּרִיכִים לְדַבֵּר"?
אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים לְדַבֵּר
אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לֹ א לְדַבֵּר
אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַפְסִיק לְדַבֵּר לְעוֹלָם

הַ"לְּדַבֵּר" הַזֶּה הוּא תַּרְגִּיל נֶחְמָד
הוּא חִלוּט שַׂק הָאֲשָׁכִים בְּמַעֲמָד צַד אֶחָד
הַ"לְּדַבֵּר" הַזֶּה הוּא מֵהַצָּד שֶׁלָּךְ
הַ"לְּדַבֵּר" הַנָּקִי הַזֶּה הוּא טְרִיק מְלֻכְלָך.
אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ עוֹשִׂים "לְדַבֵּר" אַף פַּעַם לֹא יָדַעְתִּי
אֲנִי עִם "לְדַבֵּר" - גָּמַרְתִּי.
לֹא תְּדַבְּרִי אוֹתִי יוֹתֵר אֶל עַמּוּד הַקָּלוֹן
גָּמַרְתִּי -
לִהְיוֹת הַיֶּלֶד שֶׁשָּׁבַר אֶת הַחַלּוֹן.

וְאַתְּ-
חֵרֶשֶׁת מֵרֹב קֶשֶׁב, קְרִירָה כְּכוֹס מַיִם
אַתְּ אוֹמֶרֶת " דְּ פ וּ ס " אַתְּ " מְ שַׁ קֶּ פֶ ת "
אֲבָל כֹּל אֵלּוּ הֵם אֲחִיזַת עֵינַיִם
עִם הַשְּׁקָרִים שֶׁל עַצְמֵךְ אַתְּ  נוֹאֶפֶת
אַתְּ  מִתְחַפֶּשֶׂת בְּמִלִּים נְקִיוֹת
אֲבָל אֲנִי מַכִּיר אוֹתָךְ שָׁנִים
מָה שֶׁאַתְּ בֶּאֱמֶת רוֹצָה
זֶה לִתְלֹשׁ לִי אֶת הָעוֹר מֵהַפָּנִים
אֲנִי לְפָחוֹת נִמְצָא; כָּאן;
אוּלַי לֹא בֵּנאָדָם וְאוּלַי עַצְבָּנִי
אֲבָל כְּשֶׁסִּנַּנְתִּי אֵלַיִךְ "נְבֵלָה"
הָיִיתִי מֵאָה אָחוּז אֲנִי.

עַכְשָׁו אֲנִי עוֹצֵר וְשׁוֹאֵל:
שֶׁל מִי הָיָה הָרַעְיוֹן
שֶׁאֲנִי הוּא זֶה שֶׁדָּפוּק?
לְפִי אֵיזֶה הִגָּיוֹן?
אֲנִי תָּמִיד בִּלְתִּי מַסְפִּיק
אֲנִי אַף פַּעַם לֹא עוֹזֵר
אֲנִי הוּא זֶה שֶׁלֹּא מֵבִין
שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לְדַבֵּר.
אֲנִי הָאָטוּם, אֲנִי אֲדִישׁוּת
אֲנִי עֲרֵמָה שֶׁל חֹסֶר רְגִישׁוּת
הַיּוֹם- לְכָל הָשִׁיט הַזֶּה אֲנִי עוֹשֶׂה סוֹף.
אַתְּ יְכוֹלָה לִתְקֹעַ בִּי מַבָּט חָמוּר
אֲבָל אֲנִי הֵבַנְתִּי מַשֶּׁהוּ -
אֲנִי בְּסֵדֶר גָּמוּר.

כָּל הַזְּמַן אֲנַחְנוּ מְ חַפְּ שִׂ י ם
אֶת מָה שֶׁ- מְּ קֻ לְ קָּ ל אֶצְלִי
וּ- לְ תַ קֵּ ן אֶת זֶה, שָׁנִים אֲנַחְנוּ מְנַסִּים
רַק עַכְשָׁו, סוֹף סוֹף הֵבַנְתִּי-
אֲנִי בֵּנאָדָם מַקְסִים.

"אָז מָה אַתָּה מַצִּיעַ?" אַתְּ שׁוֹאֶלֶת
אֲנִי מַצִּיעַ זִיּוּנִים. לַמִּטָּה.
Make up sex שֶׁל חֲתוּלִים
בִּילָלוֹת. בִּשְׂרִיטָה.
"זֶהוּ?" אַתְּ  שׁוֹאֶלֶת "רַק סֶקְס אֶצְלְךָ?
לִשְׁכַּב אֶת הַבְּעָיָה בִּמְקוֹם לְתַקֵּן?"
תְּנִי לִי לַחֲזֹר אֵלַיִךְ בָּעִנְיָן הַזֶּה.
חוֹזֵר אֵלַיִךְ - כֵּן.
חוֹלֶה עָלַיִךְ אֲבָל לֹא יָכֹל יוֹתֵר
לִשְׁמֹעַ אוֹתָךְ מְדַבֶּרֶת
מָה שֶׁשְּׁנֵינוּ צְרִיכִים לִשְׁמֹעַ עַכְשָׁו
זֶה אוֹתָךְ גּוֹמֶרֶת.
אִם זֶה מָה שֶׁקְּצָת עָבַד עַד הַיּוֹם
אוּלַי לַעֲזָאזֵל זֶה בְּסֵדֶר?
אוּלַי זֶה הַזְּמַן לְמִלִּים הַמְּזֻיָּנוּת
לָעוּף לְשָׁלוֹם מֵהַחֶדֶר?
בּוֹאִי נְשָׁמָה, הַעֲנִישִׁי אוֹתִי
עֲשִׂי בִּי נְקָמָה.
בּוֹאִי, בְּקַדַּחַת הַגּוּף
נִמְצָא נֶחָמָה

אָז מָה, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְדַבֵּר?
אֲנַחְנוּ צְ רִ יכִ י ם לְדַבֵּר?
אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים לְדַבֵּר
לֹא צְרִיכִים " אֲ נַ חְ נ וּ " מֻשְׁלָם
אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לֹ א לְדַבֵּר;
לְהַפְסִיק לְדַבֵּר לְעוֹלָם.


the point of no return"  Tatyana Druz"
תודה לשרית



Tatyana Druz




3 תגובות:

  1. כמה מגעיל אפשר להיות וכמה נמוך אפשר לרדת. אך אליעזר בן יהודה, ימח שמך ושם זכרך שבגללך אנשים כמו ארנון משתמשים בלשון הקודש ככלי למריחת צואה. ארנון היקר. מילדי השם האבודים. כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד.

    השבמחק