יום שבת, 22 בנובמבר 2014

יום הדין

יוֹם הַדִּין עוֹצֵר לִי בַּחֲרִיקַת בְּלָמִים

לְהוֹרִיד בְּגָדִים. הַכֹּל. גַּם תַּחְתּוֹנִים.
לְגַלֵּח שֵׂעָר. הַכֹּל. גַּם לְמַטָּה.
לְהַפְשִׁיל אֶת הָעוֹר, לַעֲמֹד בַּבָּשָׂר.
לְהִתְפָּרֵק לִנְתַחִים: שֻׁמָּן, שְׁרִירִים, אֵיבָרִים פְּנִימִיִּים.
לָצֵאת מֵהַשֶּׁלֶד, שֶׁיִּקְרֹס לְגַל עֲצָמוֹת.
לִזְרֹק אֱמוּנוֹת, דֵּעוֹת, תְּכוּנוֹת.
לִמְחֹק זִכְרוֹנוֹת.
לִשְׁכֹּחַ שָׂפָה.
אֶת כָּל הַמִּלִּים לְיַבֵּשׁ וְלָרוּחַ לִזְרוֹת.
אֵין לְהַכְנִיס: רְשִׁימַת מַעֲשִׂים טוֹבִים, בַּקָּשׁוֹת סְלִיחָה, וִדּוּיִים.
חָטָאִים נִבְחָרִים בְּמַרִינָדָת דְּמָעוֹת וְכֵנוּת
יֵשׁ לִתְלוֹת בִּרְצוּעוֹת בָּשָׂר עַל מִתְקָן יִבּוּשׁ.

הִסְתַּכֵּל, מֵהָרְאִי מַבִּיט אֵלֶיךָ חֹשֶׁךְ.
הַקְשֵׁב, מִמְצוּלָה מִתְחַשֵּׁר עָלֶיךָ שֶׁקֶט שֶׁל חֲנוּת שְׁטִיחִים.
הַכֶּר, חָיִיתָ חַיִּים טְעוּיִים.
כָּל מָה שֶׁהָיִיתָ וְהָיָה לְךָ מִתְכַּנֵּס אֶל - "לֹא"
עֲמוֹד בִּכְלוּם הַנֶּפֶשׁ, אַתָּה נִמְצָא בְּ- "רָחוֹק"

עֲמוֹד  וּבְיָדְךָ הַפֶּתֶק בּוֹ רָשׁוּם שִׁמְךָ וּשְׁתֹק.











Alex Colville, Seven Crows, 1980




תגובה 1:

  1. חזק מאד, השיר והתמונה. החוויה היא כמו להתמרק באפר, ובעורבים יש משהו ישיר ולא מתנחמד.
    וגם חשבתי שיכול היה להיות לך מעניין לקרוא את 'אלושם' של סמואל בקט.

    השבמחק