יום שישי, 26 באוקטובר 2012

תּוּרְמוּס 2002


יָצָאתִי מֵהַחָמָ"ל לְעַשֵּׁן,
הִסְתַּכַּלְתִּי בָּךְ, "בּוֹאִי",  וּבָאת.
בַּמַּדִּים הַמְּלֵאִים בַּגּוּף הַזֶּה שֶׁלָּךְ 
יָשַׁבְתְּ לְיָדִי וְיָדַעְתְּ.

וְאָמַרְתִּי דְּבָרִים שֶׁלְּגֶבֶר נָשׂוּי
אָסוּר לְהַגִּיד, וְהָיִית לְיָדִי.
וְגַם אַתְּ, חֲמוּדָה, עָשִׂית מָה שֶׁאָסוּר
כְּשֶׁאָמַרְתְּ לִי, "זֶה הֲדָדִי".

זִכָּרוֹן שֶׁאַתְּ לֹא מְבַקֶּשֶׁת,
חֲלוֹם שֶׁאַתְּ לֹא חוֹלֶמֶת,
מַשְׁעִינָה לָרְאִי אֶת הַמֵּצַח, לוֹחֶשֶׁת
"אֵיזוֹ מְטֻמְטֶמֶת".
אוּלַי אַתְּ זוֹכֶרֶת אוֹתִי
כְּשֶׁעָלַי אֶת חַיַּיִךְ עוֹצֶמֶת,
לִשְׁלֹשָׁה יָמִים הָיִית אֲמִתִּית-
הָיִינוּ טָעוּת מֻשְׁלֶמֶת.

נָתַתִּי לָךְ סֵפֶר, אוֹי אֵיזֶה פֹּוץ-
"אַהֲבָה בִּימֵי כּוֹלֵרָה" כָּתַבְתִּי בִּפְנִים,
בֶּטַח הֵבַנְתְּ, זֶה אֲנִי כָּל הַזְּמַן-
פְלוֹרֶנְטִינוֹ אַרִיסַה, רַק בְּלִי הַזִיּוּנִים.

וַדַּאי נְשׂוּאָה, פַּעַם בְּשָׁבוּעַ
הוּא מֵעָלַיִךְ, אַתְּ מֵעָלָיו.
מַמָּשׁ לֹא נִרְאֵית לִי טִפּוּס שֶׁמְּחַטֵּט
וּמְחַפֵּשׂ בָּאַשְׁפָּה שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל חַיָּיו.

כָּמוֹנִי.

זִכָּרוֹן שֶׁאַתְּ לֹא מְבַקֶּשֶׁת,
חֲלוֹם שֶׁאַתְּ לֹא חוֹלֶמֶת,
מַשְׁעִינָה לָרְאִי אֶת הַמֵּצַח, לוֹחֶשֶׁת
"אֵיזוֹ מְטֻמְטֶמֶת".
אוּלַי אַתְּ זוֹכֶרֶת אוֹתִי
כְּשֶׁעָלַי אֶת חַיַּיִךְ עוֹצֶמֶת,
לִשְׁלֹשָׁה יָמִים הָיִית אֲמִתִּית-
הָיִינוּ טָעוּת מֻשְׁלֶמֶת.








Michal Lukasiewicz. ותודה להר הקסמים






2 תגובות:

  1. מעולה. אוהבת כל כך. אני בטוחה שגם היא מחטטת, זוכרת ומחייכת

    השבמחק