בְּשִׁמְךָ אֶתְקַדַּשׁ

בְּשִׁמְךָ אֶתְקַדַּשׁ, אֲדוֹנִי, בְּשִׁמְךָ  אֶתְקַדַּשׁ

וֶהֱיֵה טַלִּיתִי וְהַדֵּק אֶת תְּפִלַּי לְעוֹרִי

וְשַׁקַּע בְּמִצְחִי אוֹת הַקַּיִן - כְּוֵה מֵחָדָשׁ

אֶת עֵינַי אֶעֱקֹר וְאֶשְׁקֹל בְּיָדִי הַפְּשׁוּטָה

הֵן לְךָ הַקָּרְבָּן - כַּפָּרַת עָווֹנוֹת הַפִּדְיוֹן

אַךְ אַתָּה לֹא תִּקַּח אֶת יָדִי ויָבֵשׁ נִשְׁמְטָה

רַחְמֵנִי כְּאָח הַמַּסְתִּיר אֶת עֵירֹם חֶרְפָּתִי

וֶהֱיֵה נָא לִי אֵם - אֵם עִוֶּרֶת חֵרֶשֶׁת הֱיֵה

שֶׁמַּגָּע אֶצְבָּעָהּ יְגַשֵּׁשׁ בְּסִדְקֵי קְלִפָּתִי

כִּי שָׁחֹר הוּא בִּנְךָ וְנוֹצֵץ וְזוֹחֵל עַל גָּחוֹן

מֵחֶשְׁכַת הַבִּיבִים מֵעַפְעֵף, הוּא יִצְלֹף וְיַכִּישׁ 

וְיָשׁוּב לַיְּאוֹר, אֶל הַשְחוֹר,  אֶל חַגְוֵי חֲטָאָיו

מָה הוֹתִיר מֵאָחוֹר - שְׁלוּלִיוֹת מְרִירוֹת

תַּדְהֵמָה עֵירֹמָה נֶעֱלֶבֶת

וְאַדְווֹת כְּהִדְהוּד צִלְצוּלַה שֶׁל סְטִירָה 

מָה אֵרַע לִי, מָה לִי מָה קָרָה

מָה בִּי נִקְרַע

סוֹדוֹתַי הַשְּׁקֵטִים - שְׂכִירֵי חֶרֶב רוֹבְצִים כְּתַנִּין,

צֵידָה שֶׁנָּתַתָּ לַדֶּרֶךְ - בְּיָדְךָ נִכְתְּבוּ עֲבוּרִי

וְנוֹצְקוּ בַּבָּשָׂר - הַבָּשָׂר לוֹ קָרָאתָ אֲנִי 

לוּ יָכֹלְתִּי חֲדָל מְחַבֵּק טוּמאוֹתַי הַיָּפוֹת

אֶת עוֹרִי לוּ הֵעַזְתִּי לִפְשֹׁט וּבָאוֹר לְהָמִית

נִשְׁמָתִּי הכֵּהָה תִּשָּׂרֵף עֲטִיפוֹת עֲטִיפוֹת

אֵל חַנּוּן וְרַחוּם הָרוֹאֶה אֶל חִקְרֵי לְבָבִי 

לִכְבוֹדְךָ אֶדְמַע דָּם, בָּא חַבְּקֵנִי לְחֵיק מְבַטְּחִים

אָנָּא סָלַח וְאַסָפֵנִי אֵלֶיךָ לְבֵין אֲהוּבִים

אַל  קַנָּא וְנוֹקֵם הַנּוֹעֵץ מַסְמְרֵי מַסְמְרִים 

מְנוּחָה וּסְלִיחָה יִנָּתְנוּ לַבָּנִים הַטּוֹבִים

וְנַפְשִׁי הַזּוֹנָה תִתְחַמֵם בִּיְצוּעֵי מַמְזֵרִים

אֶל צוּקֵי עָרְפְּךָ יִתְנַפְּצוּ הַדְּמָעוֹת 

וְהַבֶּכִי  אִלֵּם - לַנְשִׁיָּה, לַנְשִׁיָּה

אִם נוֹתְרוּ רַחֲמִים, בּוֹא רַחֵם עַל שֶׁלְּךָ

הַיִּנָחֵם עַל טָעוּת שֶׁאֵינֶנָּהּ צוֹלַחַת

מַסֵּכָה שֶׁאֵינֶנָּהּ סוֹלַחַת

אַל  קַנָּא וְנוֹקֵם הַנּוֹעֵץ מַסְמְרֵי אַכְזָרִים

מְנוּחָה וּסְלִיחָה יִנָּתְנוּ לַבָּנִים הַטּוֹבִים

וְנַפְשִׁי הַזּוֹנָה  תִתְחַמֵם ביְצוּעֵי מַמְזֵרִים

צילום דימיטרי פילאליס. בית חולים פסיכיאטרי, ג'קרטה,אינדונזיה, 2012.
תודה להר הקסמים עבור התמונה.