יום ראשון, 16 בספטמבר 2012

אֶבֶן גְּבִירוֹל פִּנַּת קַפְּלָן

השלטים מגולגלים, אחרי המגפונים,
חוזרים הביתה.

אוֹמְרִים הִיא בְּלִי צוּרָה, עַל כַּדּוּרִים, גְּמוּרָה
בַּמּוֹנִית שֶׁהִיא הַלֵּב שֶׁלָּהּ הִיא מַפְעִילָה מוֹנֶה
דָּפְקָה אוֹתְךָ צָחֲקָה זָרְקָה, כָּל מָה שֶׁהִיא מָכְרָה
הַזָיוֹת  שְׁקָרִים  מְשֻׁמָּשִׁים הַכֹּל אַתָּה קוֹנֶה

לֹא רוֹצֶה לִלְמֹד אֶת הַלֶּקַח, עָלַיִךְ לֹא מְוַתֵּר  
לֹא מְשַׁחְרֵר אֲנִי כְּמוֹ מַסְטִיק שֶׁנִּדְבַּק לְךָ לָכַּפְכַּף
אַהֲבָה חוֹלָה כְּמוֹ שֶׁלִּי כְּבָר לֹא עוֹשִׂים יוֹתֵר
לְמַטָּה בָּרְחוֹב שֶׁלָּךְ צוֹעֵק כְּמוֹ מְטֹרָף

              בּוֹאִי נַחֲזֹר בּוֹאִי נַחֲזֹר בּוֹאִי נַחֲזֹר
              בַּלֵּב שֶׁלִּי אַתְּ פְּנִימָה, וּכְלוּם לֹא יַעֲזֹר
              בּוֹאִי נְתַקֵּן אֶת זֶה, נִשְׁכַּח מָה שֶׁהָיָה
              אַתְּ וַאֲנִי יוֹצְאִים לְחָפְשִׁי בְּנֶפֶשׁ הוֹמִיָּה

אֲנִי נוֹהֵג שִׁכּוֹר אֵלַיִךְ בְּטַנְק שֶׁל אַהֲבָה
מֵת הַיֵּאוּשׁ וְהַפַּחַד אֲנַחְנוּ כְּבָר לֹא עֲבָדִים
שְׁנֵי בְּרוּקְלִין בָּ"שׁוֹפְטִים" לְחַיֵּי הַתִּקְוָה
מַהְפֵּכָה שֶׁלִּי, תַּעֲשִׂי לִי יְלָדִים

              בּוֹאִי נַחֲזֹר בּוֹאִי נַחֲזֹר בּוֹאִי נַחֲזֹר
              בַּלֵּב שֶׁלִּי אַתְּ פְּנִימָה, וּכְלוּם לֹא יַעֲזֹר
              בּוֹאִי נְתַקֵּן אֶת זֶה, נִשְׁכַּח מָה שֶׁהָיָה
              אַתְּ וַאֲנִי יוֹצְאִים לְחָפְשִׁי בְּנֶפֶשׁ הוֹמִיָּה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה