רשומות
ארומה
חזרנו מהצפון. נכנסתי לארומה ואדי ערה לקחת הפוך. השחיינית והקטנים נשארו
במזגן באוטו.
מזמין, משלם, הקטע המוזר שההוא שואל אותי איך קוראים לך, והנה אני עומד
בתור כמו אידיוט ישראלי ממוצע.
מהשירותים יצא מישהו דומה לי שזה היה מפחיד. מפחיד בקטע של הולי שיט. דומה
לי שנהיה פתאום קר.
ניסיתי לא להסתכל עליו, אבל לשנייה המבטים שלנו הצטלבו. מהר מהר הורדתי
עיניים.
הוא נעמד לידי. שיט.
הקפה שלי מגיע. המוכר מעבר לדלפק אומר "ארנון". אני עושה לו עם
הראש ולוקח סוכר.
פתאום אני קולט שההוא שדומה לי ועמד לידי, לוקח את הקפה שלי.
מהשוק אני פשוט מסתכל עליו.
מסתכל עליו לוקח את הקפה שלי. מסתכל עליו שם אחד סוכר ומערבב. מסתכל עליו
יוצא החוצה. אני מסתכל עליו נכנס לאוטו שלי, מאותת ונוסע.
אני כותב מהנייד מהשירותים בארומה עכשיו. אם מישהו יכול לתת לי טרמפ זה יהיה גדול, העניין הוא שאני לא יודע לאן אני
יכול לסוע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה