זְמַן שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת

כָּל זְמַן שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת

אֶת פּוֹרֶשֶׁת עָלַי סָדִין שֶׁל רוּחַ נוֹשֶׁבֶת

וְהַסֶּדֶק נִסְגַּר

הַזְּמַן שֶׁלִּי נִגְמַר, הוּא בָּא אוֹתִי לָקַחַת

מִתְחַבֵּא בַּצַּוָּאר שֶׁלָּךְ, בְּגֻמָּה מִתַּחַת

שְׁלוּלִית שֶׁל סֻכָּר

כָּל עוֹד שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת

שִׁמְרִי עָלַי, כְּמוֹ חֲתוּלָה, כְּמוֹ עוֹרֶבֶת

בִּטְפָרִים אֲסוּפִים

כָּל עוֹד שֶׁהַדְּבָרִים שֶׁלָּךְ אֶצְלִי בַּאֲרוֹנוֹת

"בֹּקֶר טוֹב" אוֹמֵר הָרֵיחַ שֶׁלָּךְ אֶצְלִי בַּמַּגֶּבֶת

בְּנִיבִים חֲשׂוּפִים

אִם אַתְּ אוֹרֶזֶת לִי, אִם אַתְּ הוֹלֶכֶת

רַק תֵּדְעִי שֶׁהָיִית עֲצוּמָה

בְּמַעֲלִית אִם אַתְּ יוֹרֶדֶת

לְתַחֲנַת רַכֶּבֶת בְּלֵב הָאֲדָמָה

הַחַלּוֹן פָּתוּחַ

לֹא צָרִיךְ

יֵשׁ מַסְפִּיק

מֵיתָר מָתוּחַ

מַרְעִיד גַּלִּים בַּאֲוִיר אַחַר הַצָּהֳרַיִם שֶׁל קַיִץ בָּטוּחַ

שְׁבִי שְׁנִיָּה

אִם אַתְּ אוֹרֶזֶת לִי, אִם אַתְּ הוֹלֶכֶת

רַק תֵּדְעִי שֶׁהָיִית עֲצוּמָה

בְּמַעֲלִית אִם אַתְּ יוֹרֶדֶת

לְתַחֲנַת רַכֶּבֶת בְּלֵב הָאֲדָמָה

וְתַצְמִידִי מִטְעָן, לְתַנּוּר הַפֶּחָם הַשָּׁחֹר בְּבֶטֶן הַקַּטָּר

וּמִתּוֹךְ הַשְּׁבָרִים, מוֹעֶדֶת, אֵלַי תַּחַזְרִי.